Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 117a
נִמְצְאוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת וְהַתּוֹרָה אָמְרָה וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם
Traduction
it would consequently be found that both zavim and those who are ritually impure from impurity imparted by a corpse are sent out of one camp, i.e., the camp of the Divine Presence, and both are permitted in the Israelite camp. But the Torah said with regard to sending the ritually impure out of the camp: ''Outside the camp you shall put them; that they will not defile their camps'' (Numbers 5:3).
Rachi non traduit
נמצאו זבין וטמאי מתים משתלחין חוץ למחנה. שכינה לבדה דהא שניהם מותרין במחנה ישראל כדאמרי' בפסחים בפ' אלו דברים (פסחים דף סז.):
מחניהם. שני מחנות משמע אחת לכל זב ואחת לכל טמא נפש אלא ודאי הואי מחנה לויה ומשתלחין טמאי מתים ממחנה שכינה ומותרין במחנה לויה וזבין ובעלי קריין משתלחין חוץ למחנה לויה:
תֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה
Traduction
The use of the plural ''camps'' indicates: Give a specific camp to this group, i.e., those who are ritually impure from impurity imparted by a corpse, who may enter the Levite camp but are forbidden to enter the camp of the Divine Presence, and give a specific camp to this group, i.e., those who are zavim, who may enter the Israelite camp but are forbidden to enter the camp of the Divine presence or the Levite camp. If there were no Levite camp in Shiloh, it would follow that both a zav and one who is ritually impure from the impurity imparted by a corpse are sent out of only one camp, and there is no distinction between them.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא אֶלָּא מַאי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לָא הֲוַאי נִמְצְאוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין לְמָקוֹם אֶחָד וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בָּדָד יֵשֵׁב שֶׁלֹּא יֵשֵׁב טָמֵא אַחֵר עִמּוֹ
Traduction
Rava said to him: Rather, what would you say instead? Would you say that the Israelite camp was not present in Shiloh? If so, it would be found that zavim and lepers are both sent to one place, i.e., outside the Levite camp. But the Torah said with regard to the leper: ''He shall dwell alone; outside the camp shall his dwelling be'' (Leviticus 13:46). The word ''alone'' teaches that another ritually impure person should not dwell with him.
Rachi non traduit
אלא מאי מחנה ישראל לא הואי. ומשיצא חוץ למחנה לויה שוב אין שם קבע מחנה והרי הוא כשדה בעלמא ומותרין מצורעין לישב שם הצריכין להשתלח ממחנה ישראל וישבו עכשיו עם הזבין:
א''כ נמצאו זבין ומצורעים. חוץ למחנה לויה בלבד:
Tossefoth non traduit
והתורה אמרה בדד ישב. שלא יהו טמאים אחרים יושבים עמו אע''ג דהך סוגיא לר''ש והך דרשא לר' יהודה דלר''ש דריש ליה מקרא אחרינא בפסחים בריש אלו דברים (פסחים דף סו.) ניחא ליה להש''ס לאתויי דרשא הפשוטה והקצרה:
אֶלָּא לְעוֹלָם כּוּלְּהוּ תְּלָתָא הָווּ וּמַאי לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתֵּי מַחֲנוֹת לִקְלִיטָה מִכְּלָל דִּבְמִדְבָּר הֲוַאי קָלְטָה מַחֲנֵה לְוִיָּה
Traduction
Rather, it must be that actually, all three camps were present in Shiloh, and what is the meaning of that which was taught with regard to Shiloh: There were only two camps? It is with regard to the fact that the Levite camp did not provide refuge to one who unintentionally killed another. The Gemara asks: By inference, does this mean that in the wilderness the Levite camp did provide refuge to those who unintentionally killed others?
Rachi non traduit
אלא כולהו הוו. ודקתני לא היו אלא שתי מחנות לענין קליטה הוא דנסתלקה תורת מחנה לויה מלקלוט את ההורגים שוגג:
אִין וְהָא תַּנְיָא וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם בְּחַיֶּיךָ מָקוֹם מְקוֹמֶךָ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין בַּמִּדְבָּר לְהֵיכָן גּוֹלִין לְמַחֲנֵה לְוִיָּה
Traduction
The Gemara replies: Yes, and so it is taught in a baraita with regard to the verse concerning the cities of refuge. The verse states: ''And one who did not lie in wait…and I will appoint for you a place where he may flee'' (Exodus 21:13). The phrase ''I will appoint for you'' teaches that God said to Moses: There will be a place that provides refuge for unintentional murderers even during your lifetime. The term ''a place'' means that it will be from your place, meaning the Levite camp served as the place that provided refuge in the wilderness. ''Where he may flee'' teaches that the Jews would exile unintentional murderers in the wilderness as well, before they entered the land. To where did they exile unintentional murderers when they were in the wilderness? They exiled them to the Levite camp, which provided refuge.
Rachi non traduit
ושמתי לך מקום בחייך. רמז לו הקב''ה למשה במתן תורה שיזכה למצוה זו כדכתיב (דברים ד':מ''א) אז יבדיל משה שלש ערים בסוף ארבעים שנה:
לך מקום. המקום שלך דהיינו מחנה לויה אף הוא נקלט:
מִכָּאן אָמְרוּ בֶּן לֵוִי שֶׁהָרַג גּוֹלֶה מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ וְאִם גָּלָה לְפִלְכּוֹ פִּלְכּוֹ קוֹלְטוֹ
Traduction
From here the Sages said: A Levite who killed unintentionally is exiled from one Levite city to another Levite city. And if he was exiled to another area within his city, he is admitted to his city, i.e., it provides him with refuge.
Rachi non traduit
מכאן אמרו בן לוי. שהיה דר בערי מקלט שכל ארבעים ושמנה עיירות של לוים ערי מקלט היו כדאמרי' במס' מכות (דף יד.) ואם הרג בשוגג גולה לאחד מערי חביריו דדריש ביה נמי הכי ושמתי לך מקום אף הלוים גולים:
ואם גלה בפלכו. עצמו כגון משכונה לשכונה:
פלכו קולטו. דומיא דמדבר שהיה מחנה לויה קולטת:
Tossefoth non traduit
פלכו קלטתו. כף דגושה בנחמיה כמו נסך נסכו:
מַאי קְרָא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עִיר שֶׁקְּלָטַתּוּ כְּבָר
Traduction
The Gemara asks: What is the verse from which the principle is derived that one who was already exiled to a city of refuge and who then killed another person is exiled to another area in that same city? Rav Aḥa, son of Rav Ika, says that the verse: ''For in his city of refuge he shall dwell'' (Numbers 35:28), indicates that he can be exiled to a city in which he was already admitted, as the verse is referring to it as his city, and he shall continue to reside there.
Tossefoth non traduit
עיר שקלטתו כבר. עיקר קרא ברוצח שהרג בעיר מקלטו ותרוייהו תנינהו במכות פ''ב (דף יב:) הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ולוי גולה מעיר לעיר ושמא היינו לכתחלה דבן לוי גולה מעיר לעיר אבל דיעבד הא אמרי' דאם גולה לתוך פלכו פלכו קולטו ומפלך לפלך היינו מעיר לעיר ואם גולה לתוך פלכו כגון משכונה לשכונה וכן משמע פי' הקונטרס אי נמי גם לכתחלה אין זקוק לצאת מן העיר והא דגולה לעיר אחרת כדי להלך כולה ובתחומה דאי בעירו משכונה לשכונה אם חזר לשכונתו כיצא חוץ לתחום:
בָּאוּ לַגִּלְגָּל תָּנוּ רַבָּנַן כָּל נִידָּר וְנִידָּב הָיָה קָרֵב בְּבָמָה שֶׁאֵין נִידָּר וְנִידָּב אֵין קָרֵב בְּבָמָה מִנְחָה וּנְזִירוּת קְרֵיבִין בְּבָמָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קֵרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים בִּלְבָד
Traduction
§ The mishna teaches that when the Jewish people arrived at Gilgal private altars were permitted. The Gemara elaborates: The Sages taught in a baraita: Any offering that was brought due to a vow, or contributed voluntarily, was sacrificed on a private altar; and any offering that is neither brought due to a vow nor contributed voluntarily, but rather is compulsory, was not sacrificed on a private altar. Therefore, a meal offering, which is generally brought voluntarily, and offerings of a nazirite, which have the status of vow offerings as no one is compelled to become a nazirite, were sacrificed upon a private altar. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Only burnt offerings and peace offerings were sacrificed upon a private altar, not meal offerings or offerings of a nazirite.
Rachi non traduit
כל הנידר והנידב קרב בבמה. קטנה דאילו בבמה גדולה ע''כ קרבו חובת צבור דכתיב ויעשו את הפסח בגלגל אלא בקטנה ואמר דקרבי נדרים ונדבות ולא חובות ובתורת כהנים תני לה בהדיא לר' מאיר:
כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמה קטנה. כדיליף טעמיה לקמיה שאין יחיד מקריב חובה בשעת היתר הבמות ואפילו בגדולה וצבור בקטנה לא מקרבי כו' אישתכח דאין חובות קריבין בקטנה ואי קשיא לר' מאיר א''כ יחיד לא עשה פסחו בגלגל וקרא כתיב ויעשו את הפסח (במדבר ט':ה') פסח קרבן צבור קרי ליה דאתי בכנופיא במס' יומא (דף נא.) והכי נמי בדר''ש קתני אף צבור לא הקריבו אלא פסחיהם אלמא קרבן צבור קרי ליה לקמן יליף טעמא דכולהו:
מנחות ונזירות. נידר ונידב הוא וקרבי:
Tossefoth non traduit
כל הנידר ונידב קרב בבמה. אפי' מנחות ונזירות קרב בבמה קטנה כדמפרש ושאין נידר ונידב אין קרב בבמה קטנה דאילו צבור אין מקריבין בקטנה וחובות דיחיד אפי' בגדולה לא קרבי בשעת היתר הבמות לר' מאיר כדמוכח מלתא דר' יהודה כדפי' בקונטרס דמדקאמר ר' יהודה כל שהצבור ויחיד מקריבין כו' מכלל דשמעינהו לר' מאיר ורבנן שיש חילוק וזהו חלוקו שאין יחיד מקריב חובות בגלגל אפי' בבמה גדולה דר' מאיר ורבנן דרשי לא תעשו בגלגל ככל אשר אנחנו עושים פה היום חובות ואפי' בבמה גדולה אלא איש הישר בעיניו יעשה ישרות דהיינו נדבות ר' יהודה סבר דכי כתיב הישר אבעיניו קאי דהיא במת יחיד:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל מָה בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לְבֵין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ בָּמוֹת מוּתָּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל הָיוּ הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת וּבָמָתוֹ שֶׁבְּרֹאשׁ גַּגּוֹ לֹא הָיָה מַקְרִיב עָלֶיהָ אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים
Traduction
Rabbi Yehuda says: Any offering that the public or an individual could sacrifice in the Tent of Meeting in the wilderness could also be sacrificed in the Tent of Meeting in Gilgal. What, then, is the difference between the Tent of Meeting in the wilderness and the Tent of Meeting in Gilgal? During the period of the Tent of Meeting in the wilderness private altars were not permitted and offerings could be sacrificed only in the Tabernacle, while during the period of the Tent of Meeting in Gilgal private altars were permitted. But even if one desired to sacrifice an offering upon his private altar on his roof, he could still sacrifice upon it only burnt offerings and peace offerings.
Rachi non traduit
כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר. דהיינו כל הקרבנות כולן נדרים ונדבות וחובות (שקבוע להם זמן) מקריבין באהל מועד שבגלגל דהיא במה גדולה והשתא פליג אדר''מ ואדרבנן דמדקתני כל שהצבור כו' לאשמועינן דאין חילוק באהל מועד שבמדבר לאהל מועד שבגלגל מכלל דשמעינהו לר''מ ורבנן דאמרי יש חילוק ומה חילוקו שאין יחיד מקריב בו חובות וטעמייהו נמי שמעינן לקמן דאפי' בבמה גדולה לא קרבי ליחיד אלא נדרים ונדבות ולר' מאיר מנחות ונזירות בכלל:
במות מותרות. במות יחיד:
ובמתו שבראש הגג. היא במת יחיד:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל וְכָאן וְכָאן לֹא קָרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פְּסָחִים
Traduction
And the Rabbis say: Any offering that the public could sacrifice in the Tent of Meeting in the wilderness could also be sacrificed in the Tent of Meeting in Gilgal, and here, in the Tabernacle in Gilgal, and there, upon private altars, only burnt offerings and peace offerings were sacrificed for an individual. Rabbi Shimon says: Even the public did not sacrifice every type of offering in the Tent of Meeting in Gilgal; they sacrificed only Paschal offerings
Rachi non traduit
אלא עולה ושלמים. ולא מנחות ונזירות:
וכאן וכאן. במת צבור ובמת יחיד לא קרבו בהן ליחיד אלא עולות ושלמים ולקמן פריך היינו תנא קמא דהא חכמים דלעיל נמי הכי אמרי:
ר' שמעון פליג אכולהו דכולהו סבירא להו דאין חילוק לצבור בין מדבר לגלגל בבמה גדולה ורבי שמעון אומר אף צבור עצמם לא הקריבו בגדולה יותר מיחיד בקטנה:
אלא פסחים כו'. אבל לא פר העלם דבר ושעירי עבודת כוכבים לא קרבו להם בגלגל:
Tossefoth non traduit
רבי שמעון אומר אף צבור לא הקריבו כו'. פי' בקונטרס ר''ש פליג אכולהו דכולהו סבירא להו דאין חילוק לצבור בין מדבר לגלגל בבמה גדולה ור''ש אומר אף צבור עצמן לא הקריבו בגדולה יותר מיחיד בקטנה אלא פסחים כו' וחובות הקבוע להם זמן אבל פר העלם דבר ושעירי עבודת כוכבים לא קרבו להם בגלגל עכ''ל ובחנם הזכיר פר העלם דבר ושעירי עבודת כוכבים שהן חטאות שאין קבוע להם זמן דאפי' חטאות הקבוע להם זמן כגון שעירי הרגלים לא קרבו לר''ש כדמסיק לקמן תתרגם מתני' בעולה. (הג''ה וא''כ ביוה''כ לא קרבו צבור באהל מועד' בנוב וגבעון לא פרים ולא שעירים כי אם תמידים והא דאמרי' בתוספתא ר' יהודה אומר אבשלום נזיר היה שנאמר ויאמר אבשלום אלכה נא ואשלם נדרי אשר נדרתי בחברון כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור והאי קרא בהיותם בגבעון כתיב ומפרש פ''ב דתמורה (דף יד:) שהקריבם בחברון בבמת יחיד דאי הלך בחברון להביא כבשים טובים ולהקריבם בבמה גדולה א''כ מחברון מיבעי ליה והשתא לר' יהודה אי נזירות נידר ונידב הוא אתי שפיר שהקריבן בבמת יחיד בחברון ואי נזירות חובה הוי א''כ הקריבן בגבעון באהל מועד שהיה שם דלר' יהודה יחיד נמי מצי מקריב חובות בבמה גדולה אף בשעת היתר הבמות ולא דייק בין מחברון ובחברון אבל רבנן דאמרי נזירות חובה הוא ולא קרב יחיד חובות אף בבמת צבור בנוב וגבעון א''כ אבשלום לא נזיר היה והא קרא דאלכה ואשובה ואשלם נדרי מיירי בנדרים ונדבות. הג''ה):

רבי שמעון אומר אף צבור לא הקריבו כו'. לכאורה ר''ש אדרבנן דלעיל מיניה קאי ואינהו סברי כרבנן קמאי דמנחות ונזירות לא קרבו בבמה דליכא בינייהו אלא נסכים כדמפרש לקמיה ש''מ דלר''ש נמי לא קרבו דהא אפי' בצבור ממעט יותר משאר תנאים ותימה דבפ''ק דמגילה (דף ט:) [במתני' דקתני] אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל הנידר ונידב קרב כו' ומפרש בגמ' כעין פסחים דהיינו חובות הקבוע להם זמן אבל שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב ומוקי לה כר''ש אלמא ר''ש תני האי כללא א''כ מנחות ונזירות קרבי לר''ש וכדאמרינן הכא לר''מ דתני האי כללא ואי הוה גרסי' במגילה זה הכלל נידר ונידב בלא כל הוה ניחא ליה דכל דר''מ אתי לרבויי מנחות ונזירות ועוד יש לומר דהא דפשיטא ליה לר''מ דמנחות ונזירות ישרות משום דתניא בת''כ בפרשת אחרי מות מה שלמים מיוחדין שהן נידר ונידב קריבין בבמה אף כל נידר ונידב קרב בבמה אף המנחות והנזירות דברי ר''מ וקצת תימה אי אההיא סמיך דלא מייתי לה ועוד לר''ש דמגילה מי נפקא מנחה מכלל נידר ונידב ונראה ליישב מתניתין דהכי קאמר דאין חילוק בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים כל הנידר ונידב הקרב בבמה גדולה קרב בקטנה וכל שאין נידר ונידב שאין קרב בגדולה אין קרב בקטנה ולא נחת אלא לפרש מה ששוותה הגדולה והקטנה אבל יש נידר ונידב שאין קרב לא בזו ולא בזו כגון מנחות ונזירות אבל לנידר ונידב דר''מ אין לפרש דלא איירי במנחות ונזירות דשפיר מישתמע מלישנא דנידב ועוד דקתני לה בהדיא בת''כ וכן נראה ודאי לפרש דאההיא דתורת כהנים סמיך אע''ג דלא מייתי לה דבתמורה מייתי לה בפ''ב (דף יד:) דאמרי' התם אמר ליה אביי ולימא מר שלמי פסח דאי שלמי נזיר נידר ונידב הוא דהא תניא זה הכלל כל הנידר ונידב קרב בבמת יחיד וכל שאינו נידר ונידב אינו קרב בבמת יחיד ותניא המנחות ונזירות קריבות בבמת יחיד דברי ר''מ משמע דמההיא דייק ולא מלישנא ומאן דלא חשיב התם נזירות נידר ונידב קמשני סמי מכאן נזירות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source